קר לי... באמת קר לי.
אני כבר נמצא פה כמה וכמה זמן כבר לא יודע כמה. אין לי תחושה של זמן כי כבר לא רואה אור יום אלוהים יודע כמה זמן. ואף אחד לא אכפת לו. לפחות ככה אני מרגיש. פעם הייתי חופשי, רציתי, אכלתי, אהבתי. לפחות אני חושב שאהבתי. אני כבר לא זוכר את ההרגשה הזאת יותר. כ"כ קר.
אני אפילו לא שלם, מרגיש חתוך לגזרים. ת'אמת אני כבר לא יודע אם כ"כ קר לי האמת אני לא מרגיש כלום.
שניה רגע... מה שזה האור הזה? וואו כמה אור אני כבר לא רגיל! אני מפשיר!!!! איזה כיף.. סוף סוף יכול לחזור לחיים שהיו לי לפני. מעניין איפה כל החברים שלי. איזה כיף היה, היינו כולם ביחד! איך אני אשיג אותם בכלל?? טוב לא משנה שנגיע לגשר.
וואוו! הלו! מישהו שומע אותי. ראיתם את ג'ימי או קרן? מישהו? הלו!??! למה לא שומעים אותי... טוב נראה לי הפשרתי מספיק יאללה הגיע הזמן לעוף מפה. איפה רגליים שלי? איפה הרגליים שלי?!?!!?!? פאק מה קרה לי? עזוב רגלים איפה כל שאר גופי!
מה זה??? מתחיל להיות ממש חם למה אני לא יכול לראות כלום??
אחחח מה זה?!?!? שורף, שורף! די תוציאו אותי מפה! שוררררררררף! אההההההההההההההההההההההה...
"דניאל... השניצל עוד מעט מוכן"
"טוב אמא..."
אני מקווה שזה לא הפך אותכם לצימחוניים... ;)
אם אהבתם אני אעשה עוד יש לי מלא רעיונות. פחות מגעילים גם.
- פיליפ קושמרו
